כאלף בני אדם ליוו היום למנוחות עולמים את סרן דוד חזות הי"ד
אבל כבד ירד על העיר אשקלון. כאלף בני אדם ליוו היום למנוחות עולמים את סרן דוד חזות הי"ד, שנפל בקרבות בלבנון, בבית העלמין הצבאי בעיר. חברים, בני משפחה, פקודים ומפקדים הגיעו
מאת : אודי דוד בן דוד
אימו, גלית, ספדה לו בבכי קורע לב והביאה את סיפורו של מפקד שלא ויתר על חלום הלוחם, גם כשהדרך הציבה בפניו קשיים רבים. "בן שלי, חיים שלי. היית חדור מטרה מהצופים ועד למכינה", סיפרה האם מעל הקבר הטרי. "אמרת לי 'אמא, אני רק גולני'. אמרתי לך 'דוד, יש לי רק אחד, למה? אתה יכול לעשות מלא תפקידים אחרים'. אבל אתה התעקשת: 'אמא, רק גולני'. וככה רצית. הלכתי אחריך לכל מקום – לטירונות, לקורס מ"כים בביסל"ח, וכשהתלבטת אם ללכת לקורס קצינים, אמרת לי 'אמא, שווה כל המאמץ'. אמרתי לך שאבא שומר עליך מלמעלה".
האם שיתפה את הקהל ברגעים שבהם נלחם בנה כדי לקבל תפקיד פיקודי ולחזור לחיילים שלו בשטח, לאחר שמונה תחילה לתפקיד מטה כעוזר קצין אג"ם. "עברנו קורס קשוח, עליות ומורדות. אמרת לי 'אמא, אם אני לא מקבל פיקוד אני גמור'. כשהיית קצין אג"ם שאלת מה תעשה בתפקיד הזה, ואמרתי לך שתהיה משמעותי בכל מקום. אבל אתה לא רצית לעשות חצי שבועות בבית, רצית לפקד על לוחמים. נפגשת עם המח"ט, יצאת מהשיחה ובכית את נשמתך. אמרת שאם אתה עוזב את גולני, אתה עוזב את הצבא. בסוף היה שינוי בהחלטה וקיבלת מחלקה".
בדבריה הדגישה גלית את הרגישות יוצאת הדופן של בנה למצבם של פקודיו, והחובה שהרגיש כלפי החיילים הבודדים והנזקקים בפלוגה. "יצאת אחרי חמישה שבועות מלבנון וישר הלכת לביקורי בית. נכנסת לבתים שלא היה בהם איפה לישון, שמצאת בהם מזרן בסלון. אמרת לי 'אמא, איך זה יכול להיות? איך אני כמפקד אאפשר את זה?'. אספנו כסף. הבטחת שתטפל בכל החיילים הבודדים שלך, ושלא יהיה חייל אחד שישן על מזרון".
בהמשך דבריה שיתפה האם בשיחה מצמררת שניהלו השניים רק שבועות ספורים לפני נפילתו, כאשר הביעה בפניו את דאגתה מהאיומים בשטח הבנוי והרחפנים. "לפני כמה שבועות היית בבית, אמרתי לך שאתם בשר תותחים עם כל הרחפנים. אמרת לי 'אמא, רק מי ששם יכול להבין, ואם כתוב לי ללכת – את תאספי את החיים שלך כמו גדולה ותמשיכי את החיים'. דוידי, אבא לא זכה להגיד לך קדיש, אבל אבא יקבל אותך עכשיו בזרועות פתוחות".
בסיום ההספד פנתה האם בקריאה כואבת למקבלי ההחלטות ולציבור, כשהיא קוראת לשמור על חייהם של הלוחמים בשטח. "אני מתחננת, תעזור לי לעבור את האתגר הזה עם אוריה. הבטחתי לך שאני אתמודד, שאני אמשיך לחיות לאורך כל הדרך. אני מבקשת מבורא עולם שיגיד די לצרותינו, די על כל חייל שאנחנו מאבדים. תעשו ראייה מושכלת ותשמרו עליהם. תהיה מליץ יושר על העם הזה ועל המשפחה שלנו. כל חייל שהולך שם הולך לחינם, אפשר מהאוויר והוא נכנס ראשון. אני מבקשת מכם, כל מי שיכול לעשות משהו – די עם המלחמה המזופתת הזו. עברתי עזה, עברתי איו"ש, עברתי לבנון, והפסדתי בלבנון. הבטחתי לך שאמשיך את החיים למרות הכל".
