נתי יפת: "המדינה הפכה את הבדואים לעבריינים ואז מאשימה אותם בבנייה לא חוקית"
דובר מועצת הכפרים הלא מוכרים בנגב תקף את מדיניות האכיפה וההריסות, האשים את המדינה בכישלון ההסדרה וטען: "הורסים לאלף משפחות בשנה ומסדירים רק עשרות"
נתי יפת, דובר מועצת הכפרים הלא מוכרים בנגב, יצא הבוקר למתקפה חריפה נגד מדיניות המדינה בכל הנוגע להתיישבות הבדואית, וטען כי הרשויות מעדיפות הריסות בתים על פני פתרונות תכנון והסדרה. בריאיון לתוכנית רדיו אמר יפת כי תושבי הכפרים הלא מוכרים אינם מתנגדים להסדרה, אלא דורשים שהמדינה תאפשר להם לחיות בצורה חוקית ומכובדת במקום שבו הם מתגוררים כבר עשרות שנים.
"המדינה היא זו ששמה את התושבים במקומות שלהם, היא נתנה להם לחיות שם שבעים שנה, אבל לא הכינה עבורם תוכניות בנייה ולא הכירה בכפרים", אמר יפת. "בשביל לדרוש מאנשים לעמוד בחוק, צריך קודם לתת להם אפשרות לעמוד בחוק".
לדבריו, מדיניות האכיפה שמקדמת הממשלה אינה מלווה בפתרונות אמיתיים בשטח. "הורסים לאלף משפחות בשנה ומסדירים רק כארבעים משפחות בשנה", טען. "זו לא הסדרה. זו עבודה בעיניים. יש רשות שנקראת רשות ההסדרה, אבל בפועל היא לא מצליחה להדביק אפילו את קצב הגידול הטבעי".
יפת תקף גם את הטענה כי תושבי הכפרים מסרבים לפשרות או להסכמות מול המדינה. "משקרים לציבור כשהם מציגים תמונה כאילו יש פתרונות מוכנים והתושבים לא רוצים אותם", אמר. "יש משפחות שקיבלו הבטחות למעבר למגרשים מוסדרים, אבל חודשים ארוכים לא קורה שום דבר. בינתיים הורסים להן את הבתים".
במהלך הריאיון הציג יפת תוכנית חלופית שמקדמת מועצת הכפרים הלא מוכרים, הכוללת הכרה בכפרים הקיימים, פיתוח תשתיות ומתן אפשרות לתושבים להמשיך להתגורר במקומם בצורה חוקית. "אנחנו לא מבקשים טובות", אמר. "אנחנו מבקשים שיתייחסו אלינו כמו לכל אזרח אחר במדינה".
לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות היא סירוב המדינה לאפשר התיישבות כפרית בדואית בדומה ליישובים הכפריים היהודיים בנגב. "לא מוכנים לתת לבדואים להיות מושבניקים", טען. "במשך עשרות שנים ניסו לרכז את כולם בעיירות, והמדיניות הזאת נכשלה פעם אחר פעם".
יפת אף טען כי קיימים פערים משמעותיים בהקצאת קרקעות בין האוכלוסייה היהודית לבדואית בנגב. "יש פער עצום במשאבים ובקרקע שמוקצים לתושבים", אמר. "במקום להשקיע בהריסות ובעימותים, צריך להשקיע בתכנון, בפיתוח ובהסדרה אמיתית".
לצד הביקורת החריפה על הממשלה, יפת הדגיש כי המחאות של תושבי הכפרים מתנהלות באופן חוקי וללא אלימות. "לא היו הפרות סדר, לא חסמו כבישים ולא שרפו צמיגים", אמר. "אנשים רוצים פתרון, לא עימות. אבל כל עוד המדינה תמשיך להרוס בלי לספק חלופה אמיתית, המשבר הזה רק ילך ויעמיק".
