באים בטוב

על רקע מקרי האלימות הקשים הממשיכים לעורר דאגה, התראיינה מזית רפמן-נדב, מטפלת רגשית וזוגית שיצאה בעצמה ממעגל האלימות, ושיתפה מניסיונה האישי ומהמפגש היומיומי עם נשים במצבי סיכון.

לדבריה, לא כל אדם אלים הוא נרקיסיסט, אך במקרים רבים דפוסי שליטה, הקטנה ובידוד של בן או בת הזוג מקדימים את האלימות הגלויה. היא הדגישה כי גם אלימות מילולית וכלכלית עלולות להיות הרסניות לא פחות מאלימות פיזית.

רפמן-נדב סיפרה כי מערכת היחסים האלימה שבה הייתה נמשכה ארבעה חודשים בלבד, אך במהלכה בחרה להתעלם מנורות האזהרה. לדבריה, הלחץ החברתי להינשא ולהקים משפחה גרם לה להצדיק התנהגויות פוגעניות ולהאמין לביקורת ולהקטנות שהופנו כלפיה.

היא תיארה כי נקודת השבר הגיעה כאשר בן זוגה הרים את ידו במהלך ויכוח. באותו רגע הבינה שמדובר בקו אדום והחליטה לעזוב, אך הזהירה כי היציאה המיידית כמעט עלתה לה בחייה.

מתוך ניסיונה המקצועי סיפרה כי היא פוגשת כיום נשים צעירות יותר ויותר, לעיתים כבר בתחילת שנות ה-20 לחייהן, החוששות שלא ימצאו זוגיות אחרת ולכן נשארות בקשרים פוגעניים. לדבריה, משפטים כמו "אף אחד לא ירצה אותך" או "לא תמצאי טוב ממני" חוזרים על עצמם במקרים רבים ומהווים חלק מדפוסי השליטה.

בסיום קראה רפמן-נדב לכל מי שמרגישה שהיא נמצאת במערכת יחסים רעילה לשתף בני משפחה או חברים קרובים, לבנות מעגל תמיכה ולתכנן בקפידה את היציאה מהקשר במקום לפעול באופן ספונטני. "כל אישה ראויה לזוגיות מכבדת ובריאה", אמרה, והוסיפה כי תכנון נכון יכול להציל חיים.