ביסמוט מחזיר את חוק הגיוס לשולחן — ומזהיר את המורדים בליכוד: “יזכרו אותם כמפילי גוש הימין”
בריאיון לתוכנית “פתחי וזמרי בעם”, התייחס חבר הכנסת בועז ביסמוט, יו״ר ועדת החוץ והביטחון, לסערה סביב חוק הגיוס, וטען כי החוק לא ירד מסדר היום אלא רק “הושעה”. לדבריו, החוק עדיין נמצא על שולחן הוועדה, ודיון מחודש בו צפוי להתקיים כבר ביום רביעי
בריאיון סוער ביסמוט התעקש כי החוק עדיין מונח על שולחנו, תרתי משמע. לדבריו, “החוק במגירה”, ואף אחד לא הורה לו לגרוס אותו. להפך: לטענתו, ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להחזיר את החוק לדיון, וביום רביעי צפויה ועדת החוץ והביטחון לדון בו מחדש. בכך ביקש ביסמוט לסתור את הרושם שנוצר בשבוע שעבר, שלפיו החוק ירד מהפרק בשל היעדר רוב פוליטי.
המסר המרכזי של ביסמוט ברור: החוק הזה, בעיניו, איננו פשרה פוליטית חלשה אלא מהלך היסטורי. הוא מציג אותו כחוק שמנסה לאזן בין שני ערכים שהוא רואה כעליונים — שירות בצה״ל ושמירה על עולם התורה. “לומדי תורה ילמדו תורה”, אמר, אך הוסיף כי מי שאינו לומד — צריך להתגייס. לדבריו, החוק יוביל בהדרגה לגיוס רחב יותר של חרדים, עד לעשרות אלפים בתוך כמה שנים.
אלא שהוויכוח האמיתי איננו רק מול האופוזיציה. ביסמוט כיוון את חיציו דווקא אל חברים מתוך הקואליציה, ובראשם חברי ליכוד שמתנגדים לחוק. הוא טען כי חלק מהמתנגדים מבקשים “כותרות” ועושים מהחוק הון פוליטי. לדבריו, מי שיפיל את החוק מתוך הקואליציה עלול להיזכר כמי שפגע ביציבות גוש הימין.
ביסמוט אף התייחס במפורש לח״כ דן אילוז, שמתנגד לחוק בחריפות. לדבריו, אם המהלך ייכשל והגוש יתערער, אילוז ואחרים עלולים להיזכר כמי שהביאו להפלתו. “אני תוהה למה הוא מתכוון כשהוא אומר לפרק את הגוש”, אמר ביסמוט, והדגיש כי הברית בין הליכוד למפלגות החרדיות היא בעיניו ברית טבעית, היסטורית ויציבה.
ברקע הדברים עומדת הדרישה הביטחונית החריפה של צה״ל, שלפי דברי המראיינים זקוק לאלפי חיילים נוספים כבר עכשיו. ביסמוט לא התעלם מכך, אך טען כי אין פתרון קסם. לדבריו, אי אפשר “בלילה אחד” להקים מסגרות מתאימות לגיוס חרדים, ולא ניתן לכפות גיוס המוני בכוח. לשיטתו, הדרך הנכונה היא תהליך הדרגתי, שייצר שינוי חברתי עמוק ולא משבר חזיתי מול הציבור החרדי.
ביסמוט ניסה להציג את אירועי 7 באוקטובר כנקודת מפנה גם עבור הציבור החרדי. לדבריו, הוא קיים שיחות עם צעירים חרדים, תלמידי ישיבות ואנשי קהילות שונות, ואף זיהה שינוי מסוים מלמטה. לטענתו, יותר ויותר חרדים מבינים כי השירות בצה״ל איננו עונש אלא זכות, חלק מהאחריות הלאומית להגנה על המדינה.
עם זאת, שאלת הרוב הפוליטי נותרה פתוחה. כשנשאל אם יש לקואליציה 61 אצבעות להעברת החוק, ביסמוט לא סיפק תשובה חד־משמעית. הוא הודה כי העניין “נבחן ונבדק”, וכי לא נכון להעלות חוק להצבעה אם אין ודאות שיעבור. דווקא ההתחמקות הזו ממחישה עד כמה הקרקע הפוליטית עדיין אינה יציבה.
בחלקו השני של הריאיון התייחס ביסמוט גם לפרשת הלוחם שנענש בעקבות פאץ׳ בעל מסר דתי. הוא הדגיש כי לצבא יש חוקים וכללים, אך טען כי העונש לא היה מידתי. לדבריו, במדינה יהודית ודמוקרטית אסור שסממנים דתיים יהפכו מיד לאיום. ביסמוט ביקש להציג את הדת ככוח מאחד, לא כגורם מפלג.
בסיום הריאיון, כאשר נשאל אם החוק יעבור עד סוף הקדנציה, ביסמוט שוב נמנע מהתחייבות מוחלטת. הוא הסתפק באמירה כי עשה, עושה ויעשה הכול כדי שהחוק יעבור. אבל מאחורי הניסוח הזה מסתתרת האמת הפוליטית: חוק הגיוס חזר לשולחן, אך דרכו עדיין רצופה מוקשים — משפטיים, ציבוריים, ביטחוניים ובעיקר קואליציוניים.
