בחצי היורם עם יורם סוויסה

"אמא שלי הייתה מלאך, כל החיים רציתי להיות רבקה": אלון דה לוקו בראיון חשוף על מות אמו ז"ל

הזמר והיוצר אלון דה לוקו בראיון לתוכנית "בחצי היורם" ברדיו דרום, ימים ספורים לאחר שהתבשר על פטירת אמו, רבקה כהן ז"ל. בראיון הוא מספר על הקשר העמוק, הלהיט "אמא" שנולד כמעט במקרה, והשיעור האחרון שלמדה אותו על חמלה, אמונה ואור

"שלום, כמה שאפשר", כך פתח אלון דה לוקו את הראיון עם יורם סוויסה, שעות ספורות לאחר שקם מהשבעה על אמו, רבקה כהן. בשיחה טעונה ברגש, ביקשו השניים לחזור לנקודת הזמן שבה המוזיקה של דה לוקו הפכה לפסקול של אלפי אמהות בישראל.

הלהיט שנולד בחתונה

סוויסה נזכר בערב שבו הכל התחיל: חתונתה של אחותו של אלון. "ניגנתי שם די-ג'יי, ובאת אליי עם שיר חדש, אמרת לי 'תלחץ פליי, אני רוצה להקדיש את זה לאמא שלי'", סיפר סוויסה. השיר, שלימים הפך ללהיט הענק "אמא", נוגן ברדיו דרום עוד לפני שיצא רשמית, והפך לסיפור הצלחה מיידי. "זה היה הסינגל הראשון שלי, ובזכות האנרגיות של אמא הוא הפך למה שהוא", נזכר דה לוקו בערגה.

אלון דה לוקו עם אמו, רבקה. צילום פרטי

"הייתי ה-P.R של אמא שלי"

במהלך ימי השבעה, גילה אלון צדדים נוספים באישיותה של אמו, כאלו שלא תמיד עמדו באור הזרקורים. "הבנתי שכל החיים רציתי להיות רבקה", הוא אומר. "היא הראתה לי איך להגיע לאנשים, איך לגעת בהם, איך להקשיב. לא דרך שיחות, אלא דרך מעשים".

דה לוקו שיתף בסיפורים מרגשים שהגיעו לאוזניו במהלך השבעה: "מישהי ניגשה אליי בלוויה ואמרה לי: 'אמא שלך גרמה לילד שלי ללכת, לפני 30 שנה'. אחרת סיפרה איך בזכותה הבת שלה התחילה לדבר. הייתי הולך ומספר לכולם 'אמא שלי יודעת ככה וככה', הייתי היחצ"ן שלה, אבל המציאות הייתה גדולה מכל סיפור".

כשנשאל על הימים האחרונים לצד אמו, תיאר דה לוקו תהליך של למידה רוחנית עמוקה. "עברתי תהליך למידה צמוד של מלאך בדמות אם. היא לימדה אותי לשמור על ערכים, להיות מי שאני. היא אמרה לי: 'אלון שלי, אתה העוף הכי מוזר, אבל הילד הכי טוב'".

הוא הוסיף ודיבר על הכוח של האמונה ברגעים הקשים: "אני בידיים של הבורא, נותן לו לעשות כרצונו. גם אם תשים אותי על הקצה והוא תופס אותי בזרת, אני לא אעשה שריר בגוף. כי זה שלו, הוא עושה הכל. מה שכתוב – כתוב".

מסר של אור

למרות הכאב הגדול, דה לוקו בחר לחתום את הראיון במסר של אופטימיות וחוסן: "לא משנה כמה חושך יהיה, להבה קטנה תמיד מסירה את החושך. כל עוד יש ניצוץ של אלוהים – אפשר להאיר עוד. אנחנו אנשים של אור, גם בכאב וגם בשמחה. האור לא בא מהפרצופים, הוא בא מבפנים".