על רקע הפסקת האש שהוכרזה בלבנון והמתיחות המתמשכת מול איראן, תת-אלוף במילואים דדי שמחי מביע אופטימיות זהירה. בראיון הבוקר התייחס שמחי להתפתחויות האחרונות ואמר כי מדובר במהלך חיובי, השונה מהסכמים קודמים: “הפעם אנחנו מחזיקים רצועה בתוך לבנון ולא מתכוונים לצאת ממנה עד להסרת האיום על תושבי הצפון”.
לדבריו, השינוי בשטח – לצד הפגיעה המשמעותית בחיזבאללה – מתחיל לחלחל גם בצד הלבנוני. “אנחנו רואים אמירות שלא שמענו עשרות שנים מצד הנהגת לבנון. זה לא אומר שחיזבאללה יתפרק מחר, אבל כן מתחיל תהליך שיכול להוביל לשם אם ננהל אותו נכון”, הסביר. עם זאת הדגיש כי מדובר במהלך ארוך ומורכב, וכי לפני נקיטת צעדים צבאיים דרמטיים כמו כיבוש ביירות, יש למצות את האפשרות המדינית.
בהתייחס לזירה האיראנית ולמדיניות האמריקאית, העריך שמחי כי האפשרות לחידוש הלחימה בהחלט קיימת. “זה טבעו של משא ומתן, במיוחד מול איראן. צריך סבלנות ולהיות מוכנים לכל תרחיש”, אמר, והוסיף כי ישראל וארצות הברית ממשיכות להיערך לסבבים נוספים במידת הצורך.
אך לצד הניתוח הביטחוני, השיחה קיבלה תפנית אישית ומטלטלת לקראת יום הזיכרון. שמחי, ששכל את בנו גיא ב-7 באוקטובר, שיתף בכאב ובמשמעות היום עבורו: “עבורנו כל יום הוא יום זיכרון, אבל היום הלאומי הוא קדוש. הוא מזכיר את המחיר האדיר ששילמנו למען המדינה – ומחייב אותנו להיות ראויים לו”.
גיא שמחי ז"ל, לוחם בסיירת צנחנים, נהרג לאחר שהציל עשרות בני אדם בקיבוץ רעים. “הוא נלחם בידיים חשופות והציל כ-30 אנשים”, סיפר אביו. “הוא כתב במחברת שלו: ‘לפעמים צריך להקריב מעצמך בשביל הצוות’. הוא לקח את זה עד הסוף”.
לסיום קרא שמחי לאחדות: “אם שילמנו מחיר כזה, אסור לנו להרוס את זה מבפנים. צריך לשמור על המדינה הזו – זו החובה שלנו כלפי מי שנפל”.
