בחצי היורם עם יורם סוויסה

בין טולום לצפון: משה פרץ פותח את הלב על זוגיות, אמונה ואלבום חדש

אחרי ריטריט יצירתי הרחק מהבית, קליפ שצולם מהטלפון האישי וחיזוק יומי דרך לימוד קצר – פרץ מדבר על ירדן, על התקופה המורכבת בישראל ועל הבחירה “להכניס קדושה הביתה”

יש שירים שמלטפים את האוזן, ויש כאלה שמרגישים כמו חיבוק. הסינגל החדש של משה פרץ שייך לסוג השני – אופטימי, חם, כזה שמבקש להזכיר ש“ימים טובים” עוד לפנינו.

בריאיון רדיופוני חשף פרץ את הסיפור שמאחורי היצירה: הוא ואנשי הצוות – ביניהם הכותב והיוצר אבי אוחיון – ארזו את האולפן ונסעו לצפון. “התנתקנו מהכול – מהילדים, מהאישה, מהשגרה”, סיפר. “רצינו שקט. זה היה השיר הראשון שהוקלט מתוך שישה שיצאו באותו שבוע”.

אלא שהניתוק היה זמני בלבד. את הקליפ צילם פרץ בעצמו, במהלך חופשה זוגית בטולום שבמקסיקו, כשהוא ואשתו ירדן מככבים בו ברגעים אינטימיים ופשוטים. בלי הפקה גרנדיוזית, בלי סטיילינג מוקפד – רק טלפון נייד והרבה אמת. “הרגעים האמיתיים שאתה רוצה להראות לכולם – זה הכי טוב”, אמר.

“הבית זה הדבר הכי טוב שיש בעולם”

בתקופה שבה לא מעט זוגות מתפרקים, פרץ מדבר בגילוי לב על הבחירה להישאר, לעבוד ולתחזק את הקשר. “זה לא הכול חלק”, הוא מודה. “יש אתגרים, צריך לצלוח אותם. להבין שהיא הכי טובה בשבילי, ואני משתדל להיות הכי טוב בשבילה”.

לדבריו, האמונה היא הציר המרכזי בזוגיות שלו. כבר שמונה שנים שהוא מקפיד על לימוד יומי קצר – חמש דקות של קריאה שמעניקות לו, לדבריו, “כלים להתמודד בהבנה”. הוא מדבר על גבולות, על קדושה, על געגוע – ועל ההבנה שחוקים הם לא עול אלא מתנה.

“אנחנו שחקנים בעולם הזה”, הוא אומר, “ויש חוקים לחיים האלה. התורה היא לא נטל – היא מתנה. מתנות שנופלות לידיים שלנו”.

בימים של פילוג ומלחמה, המסר שלו פשוט: לחזור הביתה. “דווקא עכשיו צריך לחבק. הבית זה הדבר הכי טוב שיש בעולם”.

אלבום חדש וסיבוב חורף

האלבום החדש, שכבר מוכן, צפוי לצאת ב-15 במרץ. במקביל יוצא פרץ לסיבוב הופעות חורף שיכלול גם שירים נוסטלגיים וגם חומרים טריים. “נחזור אחורה, ננסה גם קצת חדשים – ויהיה כיף”, הוא מבטיח.

בין השירים שיבוצעו: “קחי אותי אלייך”, “ברק איתך”, “אני שלך” ו“עולה עליו” – לצד חשיפות ראשונות מהאלבום הקרוב.

כששואלים אותו על הדרך הארוכה שעשה מאז הימים של “מאמי שמיים”, הוא מחייך במבוכה קלה. השנים עברו, הלהיטים הצטברו, הקהל התבגר יחד איתו – אבל התחושה נשארה. “ברוך השם, תודה לאל, ועדיין בעשייה. זו מתנה”.

ואולי זו המילה שמסכמת את הכול: מתנה. הקריירה, המשפחה, היצירה – והיכולת, גם בתוך מציאות סוערת, לעצור רגע ולהאמין שימים טובים עוד יגיעו.