בוקר טוב דרום

תושבי הערבה חוששים: "אנחנו אומרים לילדים שלנו לא לבקר אותנו"

תושבי המועצות הסמוכות לגבול עם ירדן לא רגועים מהמצב: "צריך להקים גדר לגבול עם ירדן"

מאת: דביר ידעי

החזית המזרחית של מדינת ישראל איננה חמה כמו שקורה בעוטף, בצפון או ביהודה ושומרון אלא שדווקא בגלל זה אסור להיות שאננים. כ-6,000 תושבי המועצה האזורית בערבה התיכונה, מאז ה-7.10.2023, מתקשים להישאר רגועים. האפשרות של חדירת מחבלים לתוך שטח המועצה נראית בעיניהם כאפשרות ריאלית יותר מתמיד.

רונית, תושבת צופר, אחד המושבים שבמועצה, סיפרה לרדיו דרום: "אנחנו תמיד חושבים על האפשרות של חדירת מחבלים. בעלי שם לי סולם שהוא עומד קבוע עד הגג, כדי שאם הם יגיעו נוכל להתחבא בגג. כולם תמיד חושבים על זה. יש לי חברה שהילדים שלה רצו לבוא אליה לחג אבל היא אמרה להם אל תבואו, מסוכן כאן".  

מוטי אלעזרי, בעלה של רונית הוא חלק מכיתת הכוננות, שהלכה והתרחבה בעקבות הטבח בעוטף והיום היא כבר מחלקת כוננות. אלעזרי הוסיף, "הבקשה שלנו מהמדינה זה שלא יקרה פה מה שקרה בעוטף. אמנם אנחנו בשונה מתושבי העוטף לא צמודים לגוף עוין כמו חמאס אלא אנחנו סמוכים לירדן שיש לנו איתם הסכם שלום כבר 30 שנה אלא שכמו שבעזה היה את חמאס, בירדן יש את דאעש המאיימים עלינו".

המציאות הזו שבה יש חלק גאוגרפי אחד במדינה שהוא פתוח לחלוטין ללא גדר שתיצור חיץ בין מדינת ישראל למדינה אחרת מדירה שינה מעיניהם של התושבים. 

אורי לב קב"ט המועצה סיפר לרדיו דרום על הסכנה איתה מתמודדים תושבי האזור: "גבול הערבה הוא הגבול הארוך ביותר במדינת ישראל, מאילת ועד דרום רמת הגולן. הגבול ברובו בלי גדר ואם יש גדר מדובר בגדר קטנה שמאד קל לחצות אותה". הצבא שנמצא בערבה מתמודד בעיקר עם הברחות של סמים ונשקים ושוהים בלתי חוקיים ולפעמים אף חמור מכך, מחבלים שחוצים את הגבול על מנת לפגע.

לב, התייחס לצעדים שהצבא, מערכת הביטחון והדרג המדיני צריכים לעשות כדי להשיב את תחושת הביטחון לתושבים, שרובם עובדים כחקלאים כשרוב השטחים שלהם סמוכים מרחק עשרות מטרים מהגדר. "הדבר הראשון שצריך לעשות זה לתעדף ולקבל החלטת ממשלה על הקמת גדר בגבול עם ירדן. בעקבות הטבח אנחנו הבנו שגדר הוא לא מונע מהאויב להגיע אבל הוא בהחלט יכול לעכב אותו ולאפשר לכוחות במרחב להתארגן מחדש" כך אמר לב והמשיך לדבר השני, "לתת לכיתת הכוננות ציוד מתקדם ומודרני יותר, אנחנו היום עם ציוד מלפני 30 שנה".

לב סיים: "והדבר השלישי הוא עיבוי של הכוחות בשטח. רק בימים האחרונים צה"ל הודיע על הקמת אוגדה חדשה שתפקידה יהיה לשמור על הגבול המזרחי, אלא שלב נשאר ספקטי, "אין פה מספיק צבא, וגם אם תהיה אוגדה שתוכל לתת מענה, זה יקח המון זמן לפחות שנתיים עד שהאוגדה תפעל בשטח".

גם תושבי חבל איילות, המועצה שנמצאת דרומית לערבה תיכונה, מודאגים מאוד מהגדר הפרוצה. ליאת אייזנר, תושבת קיבוץ חבל איילות, סיפרה בתוכנית 'בוקר טוב דרום' על החששות: "אנחנו רואים פעילות, רואים הרבה יותר עמדות חדשות של צבא ירדן. עכשיו אנחנו לא יכולים לדעת אם זה צבא ירדן או לא. תראה מה קרה בפיגוע בנאות הכיכר, המחבלים היו לבושים כצבא ירדן. אז מה אני אהיה רגועה ואגיד 'אה לא זה חיילים' ורק אחרי שינסו לחדור אני אגיד 'אה לא זה מפגעים?' לא! אנחנו צריכים לעצור את זה היום. כולנו אם יכלנו למנוע את ה7.10 ויכלנו להגיד מה אנחנו יכולים לעשות לפני כדי לעצור את זה, היינו משלמים כל סכום שבעולם כדי לעשות את זה. גם פה התושבים מצלמים ומדווחים ולא נענים ברצינות."

תגובת דובר צה"ל: "צה"ל פועל ומתאים את תוכנית ההגנה בהתאם לאיומים המשתנים. בהתאם לכך, הוחלט על הקמת אוגדה חדשה בגבול המזרחי. מתחילת מלחמת חרבות ברזל, הגבול עובה באמצעי איסוף ותצפית גלויים וסמויים, לכל אורכו. בנוסף, כלל היישובים תוגברו באמצעי לחימה ותחמושת, ובסד"כ מוגבר ביישובים. לכל הנוגע ביישובי הערבה, מתבצעת תכנית עבודה בה כלל ציוד הלחימה של מחלקות ההגנה של היישובים יחודש. כיום, לכל חייל בכיתת ההגנה יש נשק וציוד לחימה תקני.

באשר לחטיבת הבקעה והעמקים, במהלך המלחמה החטיבה תוגברה בגדוד חי"ר נוסף למשימות מבצעיות ושמירה על המרחב, הוכפל הסד"כ ביחידת תגובה מהירה של החטיבה המיועדת לטיפול באירועים מתפרצים, והחטיבה בקשר שוטף עם כלל גופי הביטחון בגזרה".