רויטל יהוד ז"ל שנרצחה מפגיעת הרקטה בצפון, הובאה למנוחות בב"ש: "ניצחת את הסרטן וחשבנו שהכל יהיה בסדר"
מאות ליוו את יהוד שעברה רק לאחרונה להתגורר בצפון בדרכה האחרונה. אחותה, הילה: "את הלוחמת הכי גדולה שלי"
מאת: דביר ידעי
רויטל יהוד, שנרצחה אמש יחד עם בן זוגה מפגיעת הרקטה בקריית שמונה הובאה הערב (חמישי) למנוחות בבאר שבע. משפחתה של יהוד מתגוררת בעיר ולכן היא נקברה בבאר שבע.
הלוויה של רויטל יהוד ז"ל. צילום: דביר ידעי
ראש העירייה, רוביק דנילוביץ ספד ליהוד ואמר: "לא זכיתי להכיר את רויטל. הלילה קיבלתי טלפון ממישהי שביקשה ממני לסייע להביא את גופתה של רויטל לבאר שבע, שכן משפחתה גרה כאן. יש לכולנו שותפות גורל. רק השבוע נפרדנו בעצב וצער מלוחמת מג"ב. אני משתדל לכבד את כל אחד מהנופלים והנופלות, סמל לקיום שלנו, העם היהודי. שמעתי שרויטל הייתה מלאך והתמודדה עם חיים לא פשוטים, לוחמת בלב ובנשמה. זה כ"כ עצוב וכואב שכך זה הסתיים. אנחנו לוקחים את הרוח שלה שנלחמה כדי לחיות. אנחנו נוצרים את זכר הנופלים והנרצחים ומביטים קדימה בתקווה כי אין לנו ארץ אחרת."
הלוויה של רויטל יהוד ז"ל. הצליחה להחלים מסרטן. צילום: דביר ידעי
אחותה הילה ספדה לה: "שום דבר לא הכין אותי לכאב הזה. אחרי כל שעברנו, המחלה שלך. ניצחת את הסרטן וחשבתי שזהו. ניצחנו את הנורא מכל והכל יהיה בסדר. ניצחנו את זה יחד. איך זה שאני עומדת ומספיקה אותך? כאילו אלוהים נלחם בי? לא חלמתי שאקבל שיחה כזו קשה. הנשמה הגדולה של הבית שתמיד דאגה לכולם. מי יסביר לאחיינים שלך את המציאות הקשה הזו? תמיד חלקנו את המשברים יחד ועכשיו אני לבד. בלעדיך. לא הספקתי להיפרד. גם כשדיברנו בראש השנה השיחה נקטעה בגלל האזעקות. לא דאגתי. כי מי יכול עליך? את הלוחמת הכי גדולה שלי. היית צנועה ואוהבת אדם. זו הסיבה היחידה שאני יכולה להסביר למה אלוהים כל כך התעקש עלייך. אני רק רוצה לבקש ממך דבר אחד. בבקשה תשמרי עלינו. על המשפחה, העם שלנו. עברנו שנה קשה ועכשיו זה פוגש אותי. וזה כל כך כואב. אני מקווה שהמשפחה שלנו תהיה האחרונה שמשלמת את מחיר המלחמה הארורה הזו. תשלחי לנו כוחות וסימנים של תקווה".
אחות נוספת ספדה: "אני לא מאמינה שאני עומדת כאן עכשיו. אחרי כל מה שעברנו אחרי המחלה שלך אחרי ההחלמה. אחרי שהתעקשת להישאר בחיים, ניצחת את הסרטן וחשבתי שעברנו את הנורא מכל. חשבתי שעכשיו הכל יהיה בסדר. ליוויתי אותך לאורך כל הזמן, את ואני, אימא, אבא. ניצחנו את זה ביחד. אז איך זה שאני בכל זאת עומדת פה מספידה אותך? כאילו, אלוהים ממש נילחם שתגיעי אליו. לא חשבתי בחיים שככה תלכי בלי שום הכנה. אף אחד לא הכין אותי לזה. הנשמה הגדולה של הבית שתמיד דאגה לכולם. איך אני אסביר לאחיינים שלך את המציאות הקשה הזאת".