"מבחינתי יום הזיכרון או יום השנה הם אותם ימים, הכאב הוא יומיומי": אורית שמחי אמו של גיא שמחי ז"ל בריאיון ל-"באים בטוב"
אורית שמחי אמו של גיא שמחי ז"ל גיבור ישראל שלחם בידיים חשופות ללא נשק, והציל 30 אנשים אך לבסוף נפל בקרב בקיבוץ רעים, מספרת את הסיפור של בנה
שוחחתי עם עוד משפחות שכולות שאומרות שדווקא היום הכל יתכנס למשהו אחד אםילו עוד יותר עוצמתי, גם את מרגישה את זה? או שפשוט הכאב הוא אותו כאב וכך זה ישאר?
"הקצינת נפגעים שלנו אמרה לי משפט יפה - כאב זה ראשי תיבות של 'כל אחד בדרכו', ובאמת כל משפחה וכל בן אדם לוקח את זה בדרך שלו, מבחינתי היום הזה ויום הזיכרון ויום השנה וכן הלאה הם אותם ימים, הכאב הוא כאב יומיומי, זה לא משהו שמעצים או מוריד".
בשבעה באוקטובר איך שהוא שמע שמשהו קורה, הוא והחברים שלו יוצאים בשתי מכוניות דרך השדות מנווטים לכיוון קיבוץ רעים שהם לא חמושים, הם רצו להגיע לבית של חברו נכון?
"גיא היה בנובה עם כמה חברים מגדרה ומהצוות שלו, כשנשמעו אזעקות הם קיפלו את הכל ונסעו לקיבוץ רעים, גיא נולד בקיבוץ רעים, אנחנו גרנו שם 10 שנים. גיא הכיר את כל השטח אז הוא פשוט לקח אותם בדרך בטוחה יותר, הם לא נכנסו לפקקים ולתופת על כביש 232, הם הגיעו לבית של חבר והכניסו את כולם לממ"דים, גיא יצא החוצה והלך למיגוניות, הוציא משם מבלים מהנובה שברחו מהמסיבה ונכנסו למיגוניות, הוא הוציא אותם ולקח אותם לבתים של חברים שלו ושם אותם בממ"ד, המיגוניות האלה התבררו אחר כך גמיגוניות מוות, מי שבאמת היה שם לא יצא חי. החבר של גיא החליט שהוא נשאר בחוץ הוא היה עם נשק והוא בן קיבוץ, וגיא אמר לו שהוא נשאר איתו ושהוא לא משאיר אותו לבד, זה היה גיא, גיא עשה סוויץ' בראש ממבלה במסיבה ונהיה לוחם, גיא היה בסיירת צנחנים וגם בלי קשר לזה תמיד הוא היה לוחם וגיבור גם בתור ילד, וזהו וככה הוא הציל 30 אנשים בעצם, בידיים חשופות בלי חולצה ובלי נשק".
השיר של הגר יפת "החיבוק של גיא", איך נרקם החיבור הזה?
"אני לא הכרתי את הגר לפני כן, כולם מכירים אותה מסתבר והיא מפורסמת, היא יצרה איתי קשר ואמרה לי שהיא כתבה שיר לגיא, שלחה לי את המילים ואני התרגשתי מאוד, עד עמקי נשמתי. אני חושבת שאולי היא הכירה אותו מגדרה, אבל אני באמת לא יודעת".
