"לא מסוגלת לקום בבוקר ולהתמודד עם המציאות הזאת": אמה של החטופה קרינה בריאיון עצוב לבוקר טוב דרום
אירה ארייב, אמה של החטופה קרינה ארייב מדברת בגילוי לב על התחושות הקשות מאז חטיפת בתה
"אני לא ראיתי אף פעם את הסרט המלא, ראיתי רק תמונת סטילס של הילדה שלי ורק מהתמונה הבנתי את כל מה שעבר עליה באותו שבת ארורה, גם את הסרטון שפורסם אתמול (ד') אני לא מוכנה לראות, אני לא עומדת בזה. בעלי כן ראה וגם הבת הגדולה שלי, הם תיארו באופן כללי מה קרה שם, חיפשו אותה כדי לראות איפה היא פצועה וכו', אני ראיתי רק את התמונה שהיא מגואלת בדם".
איך את מתנהלת מאז מה שקרה? איך אפשר לקום כל בוקר ולנסות לתפקד כרגיל?
"יש ימים שאני לא קמה בכלל, לא מסוגלת לקום ולהתמודד עם המציאות אבל סשה הבת הבכורה שלי אומרת שאין לנו את הפריווילגיה הזאת, הילדה שלנו הקטנה נמצאת שם כמעט שמונה חודשים".
החטופים שחזרו הביתה, מישהו מהם ראה אותה שם או דיברו איתה? יש מידע לגביה?
"לא, אנחנו לא ידענו מה קורה איתה מאז, כל מי שהשתחרר לא ראה את קרינה אבל ביום 111 פורסם סרטון בו קרינה שבויה עם חברות שלה, וזאת הייתה הפעם הראשונה שראינו אותה אחרי השביעי באוקטובר. חיפשתי זכר לפציעות, הסתכלתי על איך שהיא נראית ובחנתי אותה, שמתי לב שהיא ניסתה לשדר את החוזקה שיש בה כי היא יודע שאני מאוד דואגת, היא יודעת שאני לא עומדת בזה אז היא עשתה את זה בשבילי כדי שאני לא אדאג".
הייתה התלבטות אם לחשוף את הסרטון לתקשורת? חלק היו בעד וחלק נגד
"נכון מאוד, זה מאוד קשה לקחת החלטה לחשוף את הבנות שלנו לכל העולם ולהראות מה עבר עליהן באותם הרגעים, זה כמו להתפשט בטלויזיה, אבל אין ברירה לאור המצב, 230 ימים שהילדה הקטנה שלך נמצאת עם בשבי עם מחבלים. אי אפשר שלא לשים לדשדוש, אתה רואה שנושא החטופים הוא לא בסדרי העדיפויות של מדינת ישראל וגם לא בכל העולם. גם לגבי העולם מאוד קשה לנו לראות את האנטישמיות, וגם אצלנו כיהודים אל יהודים אנחנו לא רואים שהמדינה שלנו פועלת בנושא הזה".
מה היית מצפה שהמדינה תעשה?
"שהיא תעשה את כל מה שהיא יכולה והיא לא עושה את זה אם אחרי 230 ימים חיילות בנות 18 ו-19 נמצאות בשבי חמאס. אני זוכרת שהיא אמרה לי שמאוד מסוכן שם, עוד כשהיא הייתה בתפקיד והיא יצאה הביתה לרגילה היא אמרה לנו שהולכת להיות מלחמה ושכל יום יש שם הפרות סדר, הרגענו אותה כי התרגלנו שצה"ל תמיד חזק, עוד שעלינו לארץ אמרו לנו שצה"ל צבא חזק מאוד, אף פעם לא חשבתי שיקרה דבר כזה פה במדינת ישראל.
באותו הבוקר היא התקשרה אליכם בשביעי באוקטובר?
"כן היא התקשרה ב-6 וחצי בבוקר, הבנות בדיוק התעוררו וזה היה אחרי המשמרת שלה, הם לא הספיקו לישון הרבה, הן שמעו שיש צבע אדום והם רצו למיגונית אבל אחרי כמה דקות היא התקשרה ואמרה שזה מאוד מסלים והוכרזה פשיטה על הבסיס, והיא נפרדה מאיתנו".