מחזה לא נתפס: "גם אחרי שבעה חודשים, שני ז"ל נראית אותו הדבר"
"כאילו לא פגע בה הזמן": ניסים לוק, אביה של שני לוק הי"ד שנרצחה בשביעי באוקטובר וגופתה נחטפה לעזה, מספר על המורשת של שני ועל חילוץ גופתה
"לא האמנתי כמה אנשים הגיעו להלוויה, ממש מכל הארץ, מהצפון ואפילו מאילת אנשים הגיעו. הכירו אותה מבלי להכיר אותה, מהתמונות והסרטונים, ראו את החיות שהייתה בה ואת האושר שהיה לה, כמעט כל עם ישראל הרגיש שהוא מזדהה ומכיר אותה. רק לאחר שלושה שבועות מאז השביעי באוקטובר ידענו שהיא לא בין החיים, אחרי שמצאו סימני די אן איי, בסופו של דבר סגרנו מעגל כשקבוצה של לוחמי צה"ל הצליחו למצוא מנהרה שהייתה אטומה בבטון, לא היתה שום דרך להגיע למנהרה הזאת ורק בעזרת מודיעין הצליחו למצוא את הפתח למנהרה. מה שהכי הפליא אותי, שלאחר שבעה חודשים גופה אמורה להיות במצב ריקבון ועצמות, ולא נשאר באמת יותר מדי, אבל הגופה של שני נשארה שלמה לגמרי וזה משהו שהוא מדהים, שלמה לגמרי, כאילו לא פגע בה הזמן. בנוסף, גם את התכשיטים שהיו עליה לא לקחו ולא נגעו, אני לא יודע מה היה שם אבל כנראה על פי החקירות הם (המחבלים) נבהלו ממשהו, כנראה נכנס בהם פחד לא מוסבר אבל הם השאירו הכל!, יש שם דברים שהם פשוט מעבר להבנה שלנו".
אין מישהו מוסמך שהסביר לך איך זה קרה בדיוק?
"הם פשוט אומרים 'אנחנו לא יודעים הגופה נשארה שלמה' כאילו היא אתמול נפטרה, הכל רגיל ושלם, אפילו הקעקועים העדינים שלה בידיים עדיין שם, והצבע של העור שלה אותו דבר, תשמע, זה מדהים אין לי תשובות לדבר הזה. כששני נפטרה, כנראה שהייתה לה איזה מעלה רוחנית מאוד גבוהה שאני לא הכרתי כל כך, תמיד היא הייתה אומרת לי: 'אבא כשאנחנו רוקדים אנחנו מתפללים' ואני לא הבנתי את זה, כנראה שהיא הייתה באיזה רמה רוחנית כזאת שאני בתור אבא לא כל כך הבנתי, לאור כל הסיטואציה אני מבין שהיא לא הייתה רגילה. התמונה המזעזעת ההיא על הטנדר עם המחבלים שנצרבה לכולם בזיכרון ומצד שני החיות, היופי, הריקוד, החופש וכל מה שהיא הקרינה בחיים הם שני קיצוניים, שני הניגודים האלה הגיעו לשער של 'הניו יורק פוסט' מצד אחד מלאך ומצד שני שטניסטים שדים קיצוניים. יש לנו אחריות מאוד גדולה להפיץ את האור של שני לעולם. חייבים לעשות פעולות למען עתיד ילדינו.
