מאות בני אדם ליוו את עמית בוסקילה בדרכה האחרונה, אמא שלה, אילנה: "את הפרח המפואר שלי, ילדה של פעם בחיים"
חברים, משפחה ותושבים רבים הגיעו לחלוק כבוד אחרון. חברתה, עדן: "חזרתי בתשובה בשבילך"
מאת: אודי דוד בן דוד
מאות בני אדם ליוו היום (ראשון) את עמית בוסקילה ז"ל שגופתה חולצה משבי החמאס בדרכה האחרונה בלוויה שהתקיימה בבית העלמין בקרית גת.
מאיר, האבא ספד לה: "כולם נשבו בקסמך ועינייך הטובות. ילדה מיוחדת ומדהימה. עמית, נסיבות החיים גרמו לכך שהקשר שלנו נותק אבל גם אם מעטים היו המפגשים בינינו הם הסבו לי אושר. היו לך חלומות עד שהצורר חמאס גדע אותם. צבא של גיבורים נלחם להכריע את האויב ללא מורא ופחד. זכית שתרמת לאיחוד המשפחתי שלי ואחיך סיאל הבכור. תודה לבורא עולם על השבתך לקבר ישראל".
אילנה, אימא של עמית ספדה לה: "עמית איפה את עמית שלי.התפללתי לבורא עולם בתחנונים אני זכיתי בך. בבת צדיקה, 28 שנים זכיתי בך, לגדל, להיות לצידך. הפרח המפואר שלי, ילדה של פעם בחיים. עטפת אותי באהבה אינסופית, את ההשראה שלי. את הנשמה. סמל לדוגמא לנצח נצחים. לא נוותר לבני העוולה שלקחו אותך ממני. אני אדאג לשטח את עזה בשבילך, כל עזה ממוטטת. תתפללי עלינו משמיים, את כל עולמי. זכיתי לילדה לתפארת מדינת ישראל".
עדן, חברה של עמית אמרה: "דמיינתי סוף אחר. על כל התמונות שתליתי לך בבית. חזרתי בתשובה למענך הכל היה בשבילך שתחזרי וחזרת אבל בארון. נסעתי כל יום לחפש אותך מהשביעי, לא היה אכפת לי לקבל כדורים ולהיפצע. 15 שנים של חברות, עזרת לי לחפש את אבא שלי ימים ולילות בסוף הלכתי לחפש אותך. כששמעתי את ההקלטה סירבתי לקבל. כשאתה בחושך קשה לראות את האור. תמיד חלמתי שנזדקן זו לצד זו, החברות שלנו עברה את כל המבנים. כמה רצית להתפרסם ותראי באיזה דרך התפרסמת. אנחנו כבר לא נזדקן ביחד ולא תצחיקי. כמה רציתי להגיד לאמא שלך שאת בסר. בסוף אנחנו ניפגש מה אנחנו לוקחים איתנו לקבר רק תורה מצוות ומעשים טובים ואת לקחת איתך כל כך הרבה. הלוואי שזה היה אחרת, קשה לי לדמיין חיים אחרים אוהבת אותך שזה כואב לי בעצמות. את הלב שלך שום דבר לא ייראה תמיד יישאר בו חור".
סיאל, אח של עמית בוסקילה ספד לה: "אני בוחר להתחיל בהודיה להשם, היא נלקחה מאיתנו למלכות, הגופה שלה הוחזקה על ידי בני עוולה והוחזרה על ידי החיילים הקדושים שלנו. תודה לבורא עולם על 28 שנים שהייתי אח גדול לעמית, היא הייתה קרן שמש. כל צעד שהציבה לעצמה היא כבשה. אחותי את חזקה כמו סלע, איתנה ועקשנית. רק אני יודע כמה היית לוחמנית, כל החיים אכזבו אותך הסובבים ואת נלחמת, רצית להגשים את העולם. מי ימלא את הבית בשמחה. נהרגת בשל היותך יהודיה גאה, מילותיך האחרונות היו "שמע ישראל..." . נקבור אותך לצד סבא וסבתא שכה אהבת. הם ישמרו עלייך. היית קורנת. בעין דומעת ולב מפורק, אומר לך אחותי את לי אור, שמחה את הכל. לא אתקדם בלעדייך, מהיום ועד הנצח אותך אני לא עוזב".