תושבת עין השלושה שחזרה למשך שעה הביתה: "פחדתי והסתובבתי בחשדנות, הקיבוץ הוא תחת שטח צבאי סגור"
מירב כהן בראיון: "אם לא אנחנו המחבלים היו בראשון לציון"
"ביום חמישי שעבר חזרתי לעין השלושה וזה היה יום מאוד קשה אמוציונלית", סיפרה מירב כהן מעין השלושה, "הדבר הראשון זה היה לקבל תדרוך מהמ"פ כדי להסתובב בבית שלי מה מותר ומה אסור כי הקיבוץ הוא תחת שטח צבאי סגור ומה לעשות במצב של צבע אדום וזה נורא כי זה הבית שלי ואף אחד לא אוהב שבבית שלו אומרים לו מה מותר ומה אסור ולעבור ליד בתים של אנשים שנהרגו זה עושה מערבולת בלב".
עם מי הגעת הביתה?
"הגעתי לבד כי יכול היה לנסוע רק אחד מכל בית אב. היה לי חשש קטן שיגיח לי מאיזה חדר מחבל או משהו למרות שאמרו לנו שהבתים עברו ניקוי וטיהור. פחדתי, חששתי והסתובבתי בחשדנות והבית היה נקי באמת".
מה המקום הראשון שנכנסת אליו?
"הממ"ד. בכיתי הרבה ומנסים לתפוס מה היה שם לפני שלושה וחצי שבועות וזה לא נתפס. כל אחד ביקש מה הוא צריך. הבת הקטנה שלי ביקשה את המחשב שלי, לקחתי בגדי חורף".
מה לקחת בשבילך?
"בשבילי לקחתי בעיקר בגדים. רוב הזמן שקיבלנו הכנסתי דברים חשובים לממ"ד, לקחתי דרכונים, תעודות זהות ומסמכים".
יש הרבה סימני שאלה?
"יש הרבה סימני קריאה שקרה לי נס וגם הבנה שדבר כזה קורה במדינת היהודים. איך הופקרנו ואיך דבר כזה קורה ב-2023".
זה עזר לך במחשבה לחזור הביתה?
"אני אחזור כשלא יהיו יותר אזעקות ולא נפילות שווא".
את אופטימית שזה יקרה?
"כל בר דעת מבין כמה אנחנו חשובים שם כי אם אנחנו לא היינו המחבלים היו בראשון לציון. השריטה שהילדים האלה חוו באותו יום זאת שריטה לכל החיים. זה עליכם ולא עלינו. אני לא רוצה בכלל כיתות כוננות ואני לא חושבת שבנס ציונה יש כיתת כוננות שמגינה על המקום".
